תורת היחסים - זוגיות אהבה ומה שביניהם 

ערב פתוח – פברואר 2010

 תורת היחסים – זוגיות אהבה ומה שביניהם

• מה קורה בתחילת ההתאהבות

• ברובד הגופני - ביולוגיה וכימיה
• ברובד הרגשי – השאיפה להיות נאהבים
• מה ברובד הרוחני או הבלתי מודע –, זיווג קוסמי, אחדות,

• במהלך הזוגיות 
• מה באמת קורה להתאהבות?
• ארבעת היסודות לזוגיות טובה
• מספר היבטים אישיים אשר מהווים מכשול בפני התפתחותה של זוגיות בוגרת וטובה
• כיצד מתבטאים היבטים אישיים מכשילים אלו בחיי היומיום?
• מה ניתן לעשות?

מה קורה בתחילת ההתאהבות ומה גורם לנו להמשך זה לזו?

רובד גופני

אנו מתאהבים מפני שכולנו חשים בצורך להיות נאהבים, יחד עם זאת, אהבה רומנטית אינה רק מצב רגשי. אולי פחות רומנטי לחשוב כך, אך תיאוריות שונות גורסות שאהבה היא דחף ביולוגי ורעיון זה מסביר מדוע חיים ללא אהבה רומנטית יכולים להיות מייסרים כל כך. קיים בנו צורך מולד אשר מהווה כוח מניע וחיוני להישרדות שלנו ממש כמו רעב וצמא, והוא זה שדוחף אותנו ליצור קשרים זה עם זה. ברמה הראשונית, ברובד הגלוי אנו נמשכים להופעה חיצונית.

נשים נמשכות לתווי פנים זכריים ובעיקר לגברים חברתיים ובעלי מעמד חברתי מבוסס. גברים, לעומת זאת, מחפשים מאפיינים שמביעים בריאות טובה, גוון פנים טוב וגוף בנוי היטב, אצל גברים ונשים כאחת יש נטייה להמשך לאנשים אשר מהווים "פוטנציאל" גופני טוב להמשך הדור.

נתון משמעותי נוסף במשיכה שלנו הוא חוש הריח.כאשר בוחנים סריקות מוח הנעשות בשעה שנחקרים חשים ריחות, ניכרת פעילות רבה באזורי המוח הקשורים למצבי רוח, רגש וזיכרון. (חוש הריח של נשים מפותח יותר מזה של גברים)

היות ולכל אדם יש ריח ייחודי משלו, כמו טביעת אצבע, נראה כי כאשר אנו מריחים אדם חדש, אנו אוספים נתונים על מידת ההתאמה הפוטנציאלית שלו כבן או בת זוג,  על פי "טיפוס הריח" שהוא.

זה המוח שלנו שמתאהב

המפתח להבנת האהבה אצל בני האדם טמון במידה רבה בפעילות הגומלין בין כמה כימיקלים במוח. בעת התאהבות קיימת פעילות מוגברת של קולטני דופאמין ומוליכים עצביים הגורמים לנו ל"הרגשה טובה" וקשורים למוטיבציה ועונג, ברור שכולנו נמשכים באופן טבעי לחווית העונג.

בתחילת ההתאהבות קיימת עלייה בהפרשת הורמון  בשם אוקסיטוצין, אשר מוכר גם בשם "הורמון האהבה" הוא יוצר תחושת שכרון תחושת עיוורון ומיקוד במטרה אחת – האהבה, הזוגיות הורמון זה גורם להפרשה מוגברת של הורמון נוסף "טסטוסטרון" שהוא ההורמון העיקרי שמניע את הדחף המיני.

בכל מקרה, נראה כי הכימיה והביולוגיה, כלומר, השינויים ההורמונאליים אצל שני המינים מאפשרים לפחות בהתחלה מתחילים את תהליך ההתקשרות ומצליחים לגשר על הפער שהיה עלול להפריד בין בני זוג ולמעשה מגבירים את הסיכויים ליצור קשר מוצלח. סביר להניח שדחפים קיימים אלו, מתעוררים במלוא עוצמתם, על מנת שנוכל ללדת ילדים ולדאוג להמשכיות המין האנושי.

תשוקה מינית היא הניצוץ שניצת בין שני אנשים ואהבה רומנטית היא חומר הבעירה.

רובד רגשי

השאיפה להיות נאהב קיימת בכל אדם מרגע לידתו. שאיפת הילד לאהבה, אינה יודעת גבולות, אלא שלא פעם הסביבה גורמת לו להרגיש שיש פגם בשאיפתו לאהבה בלעדית ובלתי מוגבלת, בשל הכמיהה לאהבה הוא מפתח רגשות אשמה ובושה.

כמיהה זו לאהבה מוצאת לא פעם דרכי ביטוי מוטעות, היות והשאיפה להיות נאהבים מוחלפת בשאיפה לקבל אישור מהסביבה, להצטיין, להיות חשובים, להרשים, להיות טובים – לכן החיים עוברים במאמץ להוכיח את עצמכם.

אם תאפשרו לעצמכם להרגיש את הכמיהה המקורית, ללא פחד או מתוך תחושת "השפלה" או "חולשה", תגלו שאין כל קושי לאהוב אתכם, אלא המסיכה המלאכותית שבניתם בעמל רב היא זו שמפריעה לכם למשוך אהבה אל האני האמיתי שלכם. ככל שפוחתת עוצמת המאבק להוכיח את עצמכם אתם סוללים את הדרך לאהבה אמיתית ובוגרת.

כל עוד איננו מודעים לקונפליקט בין הכמיהה לאהבה מושלמת מצד הורינו, לבין הכעס עליהם אנו נמשך באופן לא מודע לבני או בנות זוג אשר דרכם ניצור מחדש את מצב הילדות כדי לתקן אותו. באופן לא מודע, נבחר את אלו אשר מייצגים היבטים של ההורה שכשל בהענקת חום ואהבה אמיתיים, כמו גם את החלקים המייצגים את ההורה שהיה קרוב יותר לענות על דרישותינו.

 היות והילד שבנו אינו יכול להשתחרר מן העבר או להשלים עימו  להבין ולקבל אותו, הרי ילד זה עצמו יוצר מצבים דומים, בניסיון להצליח בסופו של דבר לשלוט במצב במקום להכנע לו. היות ובאופן לא מודע אנו נמשכים לאנשים אשר עשויים לרפא את פצעי הילדות שלנו, אנו טועים לחשוב שאהבה זוגית תעניק את הריפוי המיוחל. רק כאשר נשתחרר מחזרה קבועה על חיפוש אהבה הורית בתוך זוגיות, נוכל להמשך אל בני זוג אשר עימם נוכל ליצור מערכת יחסים זוגית, בוגרת ובשלה.

רובד סמוי - רוחני

האבולוציה של האנושות כולה עוסקת באחדות, חיבור בין תודעות אינדיבידואליות, על מנת לוותר על מצב של נפרדות.

כאמור, הרעיון הרוחני שמאחורי הנישואים הוא, לאפשר לנשמה לגלות את עצמה, היות שמערכת יחסים זוגית מהווה את האתגר הגדול ביותר לאדם, שכן רק ביחסים עם בן או בת זוג, יכולות בעיות בלתי פתורות, הקיימות עדיין בנפשו של הפרט, להתגלות ולהשתנות.

תחושת הקושי מתעוררת לא כשהאדם לבד אלא רק בנוכחות אדם קרוב, שלווה ושקט פנימיים המתקבלים כתוצאה מהימנעות של קשר הינה אשליה, שכן רק שביעות רצון והגשמה בתוך קשר מהווים מדד אמיתי להתפתחות עצמית.

יחסים עם אחרים הם מראה למצבו של הפרט, לכן הם מעוררים קושי כמו גם מנוף להתפתחות אישית.

כולנו מכירים את סמל היין והיאנג, אשר מייצג אנרגיה גברית ונשית. אנו בנויים כך שמשהו בתוכנו יעורר רצון למשוך אל חיינו את הנגדי המשלים שלנו.

במהלך הזוגיות

מה באמת קורה להתאהבות?

לאחר פרק זמן בו הגוף יצר את התנאים לגישור בין בני הזוג, כך שבתחילת הקשר היינו נתונים במעין עיוורון והיינו בעלי מוטיבציה עצומה לאהוב ולהשקיע, הרי שלאחר מספר חודשים חוזרת הפעילות ההורמונאלית לתפקודה הרגיל, כלומר, רמת הריגוש וההתלהבות הראשוניים פוחתות.

ולנו נותר כעת לתחזק את הזוגיות ולהעמיק את רמת האינטימיות כך שבמקום התאהבות יהפוך הקשר הזוגי למערכת יחסים אוהבת.

בפועל, היות והאופוריה שככה, מה שקורה הוא שבני הזוג מתחילים לפתח ציפיות זה מזה. הייתי מגדירה את מכלול קשת הציפיות כמתרכזת ברצון להרגיש נאהבים ללא תנאי, מוערכים, משמעותיים ומוגנים. למרבה הצער כששני בני הזוג באים עם ציפייה ילדותית דומה, הרי שהסיכוי שתתפתח זוגיות הרמונית ובוגרת הולך וקטן.

• כיוון שהחלק הילדי בבני זוג מרגיש אכזבה ותסכול הנטייה הטבעית תהיה להשליך אל תוך הקשר את תסכולים והאשמות. מאידך החלק הבוגר, עשוי להבין שיש גם לו אחריות לתחושת התסכול האישית והזוגית, הוא יחווה תחושות לא נעימות אשר במודע או שלא במודע יושלכו בסופו של דבר על הצד השני.

• ארבעת היסודות לזוגיות טובה

ניתן לדמות זוגיות למבנה איתן בעל ארבעה יסודות, אפשר לדמות זאת לגג וארבעה קירות. בזוגיות נדרשים ארבעה עקרונות המהווים את הבסיס האיתן לזוגיות בוגרת, איתנה ומספקת וכולם תחת כותרת אחת – הדדיות, אשר מביאה בסופו של דבר לבנייתה של אותה ישות זוגית מאוחדת ושלמה. לאורך זמן לא יתכן מצב בו רק צד אחד לוקח אחריות על הזוגיות ומקיים את ארבעת העקרונות, היות והמבנה העדין והמאוחד שנרקם עלול להתחיל להיסדק או להתפרק. 

ארבעת העקרונות או התנאים אשר בלעדיהם זוגיות טובה אינה יכולה להתקיים:

1. אמון הדדי – כל אחד מבני הזוג צריך לדעת בוודאות שהצד השני רוצה את טובתו ועל כן אין לו צורך לחיות מתוך פחד. כאשר אני מאמין בצד השני וסומך עליו, אין לי צורך להסתיר את האני האמיתי, כלומר את מחשבותיי ורגשותיי . כמו כן איני צריך להסתיר את מעשיי, מאחר ואני מרגיש בטוח בכך שהאחר יקבל אותי ויאהב אותי למרות חסרונותיי. אם התחושה שהוא או היא "נמצאים שם למעני", אינה קיימת, הרי שלא ניתן לקיים זוגיות איתנה.

1.      כבוד הדדי – אומרים בהומור שנשים מקוות עמוק בליבן לשנות את בן זוגן וגברים רוצים שבת הזוג תישאר בדיוק כפי שהייתה בתחילת הקשר, מובן שאף אחת מן המשאלות הללו איננה מתקיימת. על מנת לבסס קשר זוגי בו כל אחד מהצדדים מרגיש נוח יש מקום לתת את הדעת על הצרכים, הרגשות והרצונות של הצד השני. רק כאשר אנו מגיעים מתוך מקום של כבוד לאישיותו של האחר יש סיכוי לקיים מערכת יחסים מתחשבת, מאפשרת ובוגרת.

2.      אינטימיות – אינטימיות, משמעה אני ואתה פתוחים וקרובים כל כך, עד אשר יצרנו ישות זוגית ייחודית משלנו. אינטימיות רגשית, יכולה להיווצר על בסיס שני התנאים הקודמים. כאשר אנו יכולים לסמוך ולבטוח באהבתו והבנתו של הצד השני. כשאנו יודעים שהצד השני ימשיך לקבל, לכבד ולאהוב אותנו למרות החסרונות שלנו, או אז נרשה לעצמנו לפתוח את הדלת לעולמנו הפנימי ובכך להעניק בבטחה, אישור כניסה אל ליבנו. גם אינטימיות גופנית מתפתחת והופכת את יחסי המין לחוויה שלמה ומענגת, כאשר שני הצדדים פתוחים, משוחררים ובטוחים בתוך הקשר.

3.      תקשורת -  דבר מכל התנאים המופלאים הללו לא יתאפשר ללא תקשורת טובה ופתוחה. היכולת לקיים תקשורת יעילה מסייעת להתגבר על החלקים הקשים ביותר במערכות יחסים ובלעדיה לא תיתכן מערכת יחסים כלל.

אלא שבתחום זה קיימת בעיה אובייקטיבית – גברים ונשים מתקשרים אחרת.

גברים מעבדים את המידע שהם שומעים בצורה שונה מנשים, עקב הבדלים בין המוח הגברי והנשי. האונה השמאלית אחראית לתקשורת, אצל נשים  מופעלים באונה זו, קישורים עצביים רבים יותר מאשר אצל גברים. כמו כן אצל נשים, יש קישוריות גבוהה יותר בין שתי האונות, משתמע מכך שנשים מפעילות חלק גדול יותר ממוחן כשהן מקשיבות או מדברות, על כן, הן קולטות יותר מידע מילולי ובלתי מילולי ומסוגלות לשלוף בצורה קלה ושוטפת יותר, מילים ודיבורים.

 בנוסף, נשים נוטות לדבר מהלב ובאריכות לעומתן גברים יעדיפו לדבר מהראש ובקצרה, ומה שמוסיף לקושי הוא העובדה שבמהלך שיחה, גברים מעניקים עדיפות לתחומי עניין שונים ומדברים עליהם בצורה שונה. נכון, תקשורת הדדית טובה היא עניין מאתגר – אך באמצעותה ניתן להרוס או לבנות אמון וכבוד הדדיים ותחושה של אינטימיות עמוקה.

מספר היבטים אישיים אשר מהווים מכשול בפני התפתחותה של זוגיות בוגרת וטובה

כאמור, מטרתה של זוגיות המבוססת על אהבה, היא לעורר התבוננות פנימית והתפתחות אישית בדרך לאחדות.כיצד?

אנו ממגנטים אלינו אנשים ומצבים, התואמים את שאיפותינו ופחדינו הלא מודעים. אני יכולה למנות מספר היבטים באישיותנו, שעימם אנו מגיעים לקשר זוגי ואשר עלולים לעורר קשיים ביחסים.

• להרגיש לא ראוי – כאשר אדם לא קיבל בילדותו את הביטחון המלא בכך שהוריו אוהבים ומקבלים אותו ללא תנאי, או כשהאהבה שהוא קיבל היתה מותנית בלהיות ילד טוב או שפשוט לא היתה מספקת. הילד אשר הופך לבוגר עדיין מחפש אישורים לאהבה זאת מבן או בת זוג, יחד עם זאת עמוק בתוכו פנימה הוא עלול להאמין שאם הוא לא קיבל את האהבה מהוריו, אולי באמת הוא לא היה ראוי לה?
• קושי לסמוך – ילד שנפגע מהוריו, אינו יכול לסמוך על אהבה שמוצעת לו על ידי בן או בת זוג. היות ואהבת הוריו היתה מותנית, קיים פחד שהתניות נוספות יופיעו אצל הצד השני.ודאי שמי שאינו סומך על אהבה ימשוך אל חייו אכזבות וכאבים בהתבגרותו, כך שהוא עלול לחוות מערכות יחסים פוגעות, אשר יעמיקו ויחזקו את אמונתו שאסור לסמוך על אף אחד ובטח שלא על אהבה.  מכאן מתחילה להתפתח קשת אמונות ורגשות מחלישים.

אגב, אנשים אלו יגלו קושי עם כל סמכות שיפגשו בחייהם, היות ומעולם לא התנסו במתן אמון בדמויות הסמכותיות הראשונות בחייו – הוריו, על כן, הם לא יתנו אמון מלא בכל סמכות בעתיד.

• כל רגש עצמי שלילי – תחושת נחיתות, פחדים, פגיעות וכאבים מהילדות ושאינם מעובדים או מטופלים, מושלכים החוצה אל תוך הזוגיות ועל הצד השני.
• בין בני זוג קיימים חוזים זוגיים סמויים – כל אחד מבני הזוג לוקח תפקיד או תופס משבצת רגשית בקשר. האחד יהיה חזק והאחר חלש, האחד שולט והאחר כנוע וכן הלאה.
• בני זוג מהווים השתקפות האחד של השני - על אף שעובדה זו אינו מתגלה לעין בהתחלה, הרי שבהתבוננות עמוקה יותר ניתן להבחין בכך שאנו מושכים אל חיינו בני או בנות זוג אשר תואמים את אמונותינו המודעות והבלתי מודעות  כמו גם את רגשותינו העמוקים ביותר. יש כמובן הסבר הגיוני לכך, היות ומחשבות ורגשות הן אנרגיה אשר קימת בתוכנו הרי שנמשוך אל חיינו אנרגיות דומות אשר מהדהדות באופן דומה לנו.

האם יתכן שמי שמנהל את מערכת היחסים הזוגיות הוא הילד הפגוע שבנו?

כיצד מתבטאים היבטים אישיים מכשילים אלו בחיי היומיום?

היבטים אישיים אלו גורמים לנו להפעיל באופן קבוע מנגנוני הגנה מפני פגיעה או התאהבות.

פחד מאינטימיות – אחת הדרכים להתגוננות מפני כאב נוסף היא "סגירת הלב". אדם שמאוים מכאב בגלל פגיעות קודמות, או מכך שדברים אינם מתנהלים כרצונו, יוצר בתוך הזוגיות חומה בלתי חדירה. אף סיכוי לפגיעה לא יחדור אליו  ואף רגש חם לא יצא ממנו החוצה אל אחרים, ברור שפחד זה אינו מעניק לבני הזוג את ההזדמנות להתמזג ולחוות עונג ואהבה אמיתיים.

למעשה מדובר באדם שאינו סומך על יכולת ההתמודדות שלו עם פגיעה נוספת, ועל כן גם אינו סומך על הצד השני או על אהבתו. הוא מופעל על ידי פחדים מפגיעה, דחייה, נטישה.

כיצד עשויה להתבטא השתקפות בין השניים? ברור שבסופו של דבר התנהלותו תוביל לסיום הקשר.

האשמה והשלכת אשמה

כאשר אחד הצדדים מגיע עם פחד מאינטימיות , אחד ממנגנוני ההגנה הנפוצים אשר בא לידי ביטוי כדפוס תקשורת והתנהגות הוא השלכת אשמה של הצד השני. דפוס זה בא לידי ביטוי בנוקשות והכחשת החלק שלנו בקשיים הפוקדים את המערכת.

קשיים ופחדים מתעוררים בהתאם למידה שבה אנו עדיין משליכים על אחרים את בעיותינו בקשר, ועדיין הופכים את האחרים לאחראים על כל דבר שאינו לרוחנו. דפוס התנהגות זה יכול לבוא לידי ביטוי באופנים שונים כמו: התמקדות באופן קבוע בטעויותיהם של אחרים. דפוס זה מצביע על השלכה והכחשת אחריות אישית לקשיים בקשר.

הכחשה זו מעודדת חיפוש אחר בן הזוג המושלם, וזה יוצר תסכול אכזבה ועוינות כשהשני אינו עומד בתקן המושלמות שהצבנו לו. מדוע מישהו יחפש בן זוג מושלם? היות והוא עצמו אינו מרגיש מושלם וזקוק לחיזוקים חיצוניים

בן או בת הזוג מגיעים עם תחושה אמיתית שהם אינם ראויים לאדם כה מוכשרמוצלחנאה ולמעשה מרגישים נחותים ולא ראויים ובוודאי אשמים בכל קושי שמתעורר בקשר.

המאשים אינו מוכן לקחת אחריות הנאשם נוטה לאחריות יתר.

קשיים המתעוררים בזוגיות מעידים תמיד על משהו שלא קיבל התיחסות בזוגיות.

התמקדות בחסרונות הזולת – התמקדות בחסרונות האחר מעיד על כך שאדם משתמש בכך כאמצעי הגנה – משהו שאינו כשורה אצלו, אך הוא מעדיף לבחון אחרים במקום את עצמו.

האם באדם שאני שופט בחומרה אין כמה תכונות טובות שחסרות אצלי?

התנהגות או שיפוט מחמיר - מחמירים עם מי שמעביר עליהם בקורת, זהו מנגנון הגנה, של אנשים אשר אינם סומכים על עצמם, (אם אתם סומכים על עצמכם לא תרגישו חסרי בטחון ותפתחו סובלנות טבעית.)

אידיאליזציה – הערצה עיוורת מאפשרת לכם להונות את עצמכם ולהאמין שהערצה זו היא אהבה וסובלנות. זו אינה אהבת אמת, אהבה אמיתית רואה את המציאות . העלמת עין עשויה לנבוע מגאווה – האדם שבחרתם ושבחר בכם, אסור שיהיו לו חסרונות.

סיבה שניה, עמוק בתוך ליבכם אתם כה חסרי בטחון ביכולתכם לאהוב, עד שאתם זקוקים לגרסה אידאלית של האדם האהוב, יש כאן חולשה ושעבוד.

שיפוט חמור ואידיאליזציה – נובעים מאי יכולת אמיתית לאהוב

אמונה מוטעית שאנוכיות מספקת הגנה. אנשים אלו חיים מתוך תחושת קורבנות וחוסר אהבה עצמית ועל כן הם בתחושה קבועה של חסך, היות ובתפישתם העולם היה לא הוגן כלפיהם. זוגיות זו מאופיינת בחוסר איזון גדול בין קבלה לנתינה. ככל שתראו את חוסר ההגינות בין מה שאתם נותנים לעומת מה שאתם דורשים כך תשתחררו מנטל שממיט עליכם תסכול, חרדות ודאגות  הענשת אחרים על האומללות שלהם שוחקת ומחלישה בסופו של דבר, אותם.

מה ניתן לעשות?

• ראשית,מודעות! שנית ושלישית גם כן מודעות! להיות מודעים לטייס האוטומטי, להטיל בו ספק, לבחור באהבה במקום בנפרדות.
• כאשר מתעוררים קשיים ראשית עלינו לשאול מספר שאלות את עצמנו שלעיתים מרגיזות מאוד:

1.      מדוע משכנו אדם או אירוע זה אל חיינו?

2.      איזו אמונה מחלישה בתוכי מהדהדת עם מצב זה?

3.      איזה רגש שאיני אוהב זה מעורר בי?

4.      האם זה מעורר בי פחד מפני...דחיה, נטישה, פגיעה,חוסר ערך ועוד?

• חווית האהבה היא בראש ובראשונה הנסיון לתפוס את המציאות רבת הפנים של האחר. נסיון כזה דורש מאיתנו להניח את האגו בצד, את הצרכים והציפיות שלנו ולהיות ריקים. רק כך נוכל לאפשר לאדם השני להיכנס ולתפוס מקום ולחוות  את כל המורכבות של האדם האחר.
• אם נוכל לתפוס את האדם השני כשאנו משוחררים מן הרצון העצמי, הגאווה והפחד במידה מספקת נוכל להתמודד עם מה שקיים.
• ההשקעה שלנו בהדחקה או השלכת הקשיים האישיים אל תוך הזוגיות - מונעת אינטימיות. עד שלא נוותר על האשמה  ונתמודד עם מי שאנו כיצד נוכל לתת אמון בעצמנו? אנו נחזק בעיקר את התחושה שאנו אכן, נחותים ויותר לא ראויים לאהבה.

• אהבה עצמית בוגרת - כשאנו בוחרים בתהליך התפתחות ומודעות נצליח לצמוח מתוך המצב הלא בוגר בו אנו אוהבים כמו ילד מפוחד שאינו יכול לראות את האמת. כך נגיע להכרה שאנו ראויים לאהבה למרות חסרונותינו וראוי ליחס אוהב ומקבל. בכך, נפתח את היכולת לאהוב את האחר ולהניח לו להיות מי שהוא, כמו גם לקבל אותו ולראות את הפוטנציאלים שטרם התממשו.